<h1>ספר המקח והממכר לרב האי גאון — השער השני</h1>
<h2>דף טז.</h2>
מי הוא הדבר שיתקיים בו המכר ומה הוא הדבר שלא יתקיים בו המכר מתחלק לכמה דרכים. הדרך הראשון אין מכר מתקיים אלא בדבר שיש בו מששא דומיא דגוף אדם שיש בו ארך ורחב ועומק ושלשה יסודות הללו אתה מוצא בכל דבר שיש בו מששא אבל כל דבר שאין בו מששא אין מכר מתקיים בו כגון שאמר לו מכור לי עמידה מכור לי ישיבה מכור לי הלוך אין המכר מתקיים עד שיאמר לו מכור לי מקום עמידה מכור לי מקום ישיבה מכור לי מקום הלוך. ואם נפשך להקשות כי ימכר לך אחיך העברי שאין לך בגופו שום קניה הא גרסינן [קידושין ט"ז ע"א] ואמרינן עבד עברי גופו קנוי. ותו אם נפשך להקשות שפיכות מים והאורה היאך נקנות דהא לית בהו מששא הא אמרינן [ב"ב נ"ח ע"ב] יש למקומו חזקה עקר המכר על המקום הוא עונה. ותו אם נפשך לומר הא קיימא לן [שם קל"ו ע"ב] קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואם לא נקנה הגוף היאך קנה פירות יכילנא לשנויי לך דמקום הפירות מכור לו כדגרסינן [שם ע"א] הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' הכי קאמר גופא קני לך מהיום פירא לאחר מיתה ואוקימנא דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ומנא אמינא לך שמקום הפירות מסר לו כל זמן שהפירות משועבדים לו כדגרסינן [שם קמ"ח ע"א] מכר דקל ושייר פירות לפניו שייר מקום פירות ואעפ"י שיש לו מקום פירות אין יכול לעכב על בעל קנין הגוף שלא ימכור הגוף לכל מי שירצה וכן בעל הגוף אינו יכול לעכב על בעל קנין הפירות מלמכור אותן פירות למי שירצה לפי שקנינם תלוי הוא בזמן ידוע, כדגרסינן [שם קל"ו ע"א] מכר האב מכורים עד שימות הבן מכר הבן מכורים לאחר שימות האב וכן נמי גרסינן [ב"ק צ' ע"א] לענין עבד, המוכר עבדו ופסק עמו על מנת שישמשנו שלשים יום ר' מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו, שני אינו בדין יום או יומים מפני שאינו תחתיו רבי יהודה אומר שני ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא כספו, ראשון אינו בדין יום או יומים מפני שאינו כספו והלכה כר' יהודה משום דסבירא ליה קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. הדרך השני אין מקח וממכר מתקיים אלא בדבר שהוא נברא וידוע. אבל אם מכר דבר שהוא ידוע ועדיין לא נברא (כדגרסינן) אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכגון אדם שאומר לחברו עובר בהמתו מכור לך עובר שפחתו מכור לך לא אמר כלום כדגרסינן [קידושין ס"ב ע"ב] לענין נשואים, האומר לחברו אם ילדה אשתך נקבה ה"ז מקודשת לי לא אמר כלום. אבל אם מכר השפחה עצמה לשם עובריה אי נמי בהמה לשם ולדותיה אעפ"י שאין גוף הבהמה קנוי כיון שהמוכר בגוף הבהמה הוה ליה כאלו אומר לו מקום גידול הולדות אני מוכר לך וקנה העוברים כדגרסינן [שבת קל"ה ע"א] אבעיא להו בהמה לעובריה מהו ואסיקנא לענין מקנה קנה וא"ר ירמיה א"ר אלעזר כגון שמכר לו שפחה לעובריה, ולענין פירות אילן נמי גרסינן [ב"מ ל"ג ע"ב] אפילו למאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו, וזה דומה למה דאמרינן מי שמכר גוף הדבר לדבר ידוע כגון מקום לשפיכות מים. הדרך השלישי מי שמוכר דבר שאינו בידו ואותו הדבר הוא בעולם והוא הפקר כגון צביי מדבר ודגים שבים והדומה להם כמו שנפרש אין המכר מתקיים אלא אם אמר לו היום אבל לא אמר לו היום לא קנה כדגרסינן [שם ט"ז ע"א] מה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום אבל אם אמר לו מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימים ואמרינן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר ר' יוחנן משום כדי חייו נמצאת אתה אומר שאפילו היום לא אמר כלום אלא משום תקנת דכדי חייו. הדרך הרביעי מי שמוכר חפץ והוא בעולם והוא ביד אחר ובא אדם אחר ואמר אותו חפץ שהוא ביד פלוני לכשאקחנו אני אני מוכר אותו לך מעכשו אעפ"י שקנאו אחר מיכן כיון שבשעה שמכרו לזה לא היה ברשותו אותו המכר אינו מתקיים כדגרסינן [שם ע"ב] אמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשו קנה אמר רבא מסתברא מילתא דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא מי יימר דמזבני לה נהליה [והאלקים] (וה)אמר רב אפילו בשדה זו, מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה כרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעלך לאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוץ יבמיך ר' מאיר אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת והלכה כחכמים ודבר זה לא בא אלא לבטל ממכר שאינו בידו שאעפ"י שקנאו אחר מיכן אין הממכר מתקיים. הדרך החמישי מי שמוכר מה שראוי לו לירש מאביו ואביו עדין בעולם לא קנה לוקח אלא א"כ אמר לו היום ולא מן הדין הוא זה, אלא מפני תקנת תכריכין הוא כדי שלא יתבזה המת, כדגרסינן [שם ע"א] מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום, דהיכא שהוא חולה ונטה למות וכבר נתיאשו ממנו והוא רוצה למכור אמרינן [ב"ב קל"ו ע"א] אביי אמר עם גמר מיתה ורבא אמר אחר גמר מיתה והלכה כרבא אתחזי לן מהכא שאעפ"י שהוא חולה ונטה למות וכבר נתיאשו ממנו לא קנה אלא אם כן מכר לכבוד אביו וגרסינן [ב"מ ט"ז ע"א] מה שאירש מאבא היום מכור לך דבריו קיימים ואמר ר' יוחנן משום כבוד אביו בזמן שאין תכריכין וצרכי הקבר מוכנים אבל אם יש לו אין יכול למכור אלא לאחר מיתה. הדרך הששי מי שהלך למדינת הים או שנשבה ולא שמעו עליו אם חי הוא אם מת ובא הקרוב הראוי ליורשו ומכר אין המכר מתקיים ולא עוד אלא אם רצה לירד לנכסיו אין מניחין אותו אלא בי"ד יורדין לנכסיו עד שיתברר להם הדבר כדגרסינן [שם ל"ח ע"ב] אתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידים קרוב לנכסיו ושמואל אמר מורידים קרוב לנכסיו, ואמרינן מתיב[י] ר' אלעזר [אומר] ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב איני יודע שנשיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מלמד שנשיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהם מבקשים לירד לנכסי אביהם ואין מניחים אותם. אמר רבא לירד ולמכור הוה עובדא בנהרדעא ואתבוה רב ששת להא מתניתא ואמר ליה רב עמרם לירד ולמכור אתחזי לן מהכא מדמוקמינן להא ברייתא לירד ולמכור נמצא דפלוגתא דרב ושמואל בלירד (בלבר) [ולברר] חלקו. הדרך השביעי מי שמכר בנכסי אביו ואביו חי ומת הבן שמכר הנכסים בחיי האב ואח"כ מת האב יבא בן המוכר שמכר הנכסים ויוציא מיד הלקוחות. וכן בכור שמכר בחלק הבכורה בחיי אביו ומת ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות [ב"ב קנ"ט ע"א] כדגרסינן בן שמכר בנכסי אביו בחיי האב ומת הבן ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות ולענין בכור נמי [גרסינן] בכור שמכר בחלק בכורה בחיי אביו ומת ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות. הדרך השמיני מי שמוכר חפץ שאינו שלו אבל יש לו על בעל החפץ אפוטרופוסות כגון שהוא ממונה עליו יש בו דרכים הרבה כמו שנפרש בשער הששי.
<h2>דף סב.</h2>
מי הוא הדבר שיתקיים בו המכר ומה הוא הדבר שלא יתקיים בו המכר מתחלק לכמה דרכים. הדרך הראשון אין מכר מתקיים אלא בדבר שיש בו מששא דומיא דגוף אדם שיש בו ארך ורחב ועומק ושלשה יסודות הללו אתה מוצא בכל דבר שיש בו מששא אבל כל דבר שאין בו מששא אין מכר מתקיים בו כגון שאמר לו מכור לי עמידה מכור לי ישיבה מכור לי הלוך אין המכר מתקיים עד שיאמר לו מכור לי מקום עמידה מכור לי מקום ישיבה מכור לי מקום הלוך. ואם נפשך להקשות כי ימכר לך אחיך העברי שאין לך בגופו שום קניה הא גרסינן [קידושין ט"ז ע"א] ואמרינן עבד עברי גופו קנוי. ותו אם נפשך להקשות שפיכות מים והאורה היאך נקנות דהא לית בהו מששא הא אמרינן [ב"ב נ"ח ע"ב] יש למקומו חזקה עקר המכר על המקום הוא עונה. ותו אם נפשך לומר הא קיימא לן [שם קל"ו ע"ב] קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ואם לא נקנה הגוף היאך קנה פירות יכילנא לשנויי לך דמקום הפירות מכור לו כדגרסינן [שם ע"א] הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו וכו' הכי קאמר גופא קני לך מהיום פירא לאחר מיתה ואוקימנא דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ומנא אמינא לך שמקום הפירות מסר לו כל זמן שהפירות משועבדים לו כדגרסינן [שם קמ"ח ע"א] מכר דקל ושייר פירות לפניו שייר מקום פירות ואעפ"י שיש לו מקום פירות אין יכול לעכב על בעל קנין הגוף שלא ימכור הגוף לכל מי שירצה וכן בעל הגוף אינו יכול לעכב על בעל קנין הפירות מלמכור אותן פירות למי שירצה לפי שקנינם תלוי הוא בזמן ידוע, כדגרסינן [שם קל"ו ע"א] מכר האב מכורים עד שימות הבן מכר הבן מכורים לאחר שימות האב וכן נמי גרסינן [ב"ק צ' ע"א] לענין עבד, המוכר עבדו ופסק עמו על מנת שישמשנו שלשים יום ר' מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא תחתיו, שני אינו בדין יום או יומים מפני שאינו תחתיו רבי יהודה אומר שני ישנו בדין יום או יומים מפני שהוא כספו, ראשון אינו בדין יום או יומים מפני שאינו כספו והלכה כר' יהודה משום דסבירא ליה קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. הדרך השני אין מקח וממכר מתקיים אלא בדבר שהוא נברא וידוע. אבל אם מכר דבר שהוא ידוע ועדיין לא נברא (כדגרסינן) אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכגון אדם שאומר לחברו עובר בהמתו מכור לך עובר שפחתו מכור לך לא אמר כלום כדגרסינן [קידושין ס"ב ע"א] לענין נשואים, האומר לחברו אם ילדה אשתך נקבה ה"ז מקודשת לי לא אמר כלום. אבל אם מכר השפחה עצמה לשם עובריה אי נמי בהמה לשם ולדותיה אעפ"י שאין גוף הבהמה קנוי כיון שהמוכר בגוף הבהמה הוה ליה כאלו אומר לו מקום גידול הולדות אני מוכר לך וקנה העוברים כדגרסינן [שבת קל"ה ע"א] אבעיא להו בהמה לעובריה מהו ואסיקנא לענין מקנה קנה וא"ר ירמיה א"ר אלעזר כגון שמכר לו שפחה לעובריה, ולענין פירות אילן נמי גרסינן [ב"מ ל"ג ע"ב] אפילו למאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"מ כגון פירות דקל דעבידי דאתו, וזה דומה למה דאמרינן מי שמכר גוף הדבר לדבר ידוע כגון מקום לשפיכות מים. הדרך השלישי מי שמוכר דבר שאינו בידו ואותו הדבר הוא בעולם והוא הפקר כגון צביי מדבר ודגים שבים והדומה להם כמו שנפרש אין המכר מתקיים אלא אם אמר לו היום אבל לא אמר לו היום לא קנה כדגרסינן [שם ט"ז ע"א] מה שתעלה מצודתי מכור לך לא אמר כלום אבל אם אמר לו מה שתעלה מצודתי היום מכור לך דבריו קיימים ואמרינן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר ר' יוחנן משום כדי חייו נמצאת אתה אומר שאפילו היום לא אמר כלום אלא משום תקנת דכדי חייו. הדרך הרביעי מי שמוכר חפץ והוא בעולם והוא ביד אחר ובא אדם אחר ואמר אותו חפץ שהוא ביד פלוני לכשאקחנו אני אני מוכר אותו לך מעכשו אעפ"י שקנאו אחר מיכן כיון שבשעה שמכרו לזה לא היה ברשותו אותו המכר אינו מתקיים כדגרסינן [שם ע"ב] אמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשו קנה אמר רבא מסתברא מילתא דרב בשדה סתם אבל בשדה זו לא מי יימר דמזבני לה נהליה [והאלקים] (וה)אמר רב אפילו בשדה זו, מכדי רב כמאן אמרה לשמעתיה כרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעלך לאחר שתמות אחותך לאחר שיחלוץ יבמיך ר' מאיר אומר מקודשת וחכ"א אינה מקודשת והלכה כחכמים ודבר זה לא בא אלא לבטל ממכר שאינו בידו שאעפ"י שקנאו אחר מיכן אין הממכר מתקיים. הדרך החמישי מי שמוכר מה שראוי לו לירש מאביו ואביו עדין בעולם לא קנה לוקח אלא א"כ אמר לו היום ולא מן הדין הוא זה, אלא מפני תקנת תכריכין הוא כדי שלא יתבזה המת, כדגרסינן [שם ע"א] מה שאירש מאבא מכור לך לא אמר כלום, דהיכא שהוא חולה ונטה למות וכבר נתיאשו ממנו והוא רוצה למכור אמרינן [ב"ב קל"ו ע"א] אביי אמר עם גמר מיתה ורבא אמר אחר גמר מיתה והלכה כרבא אתחזי לן מהכא שאעפ"י שהוא חולה ונטה למות וכבר נתיאשו ממנו לא קנה אלא אם כן מכר לכבוד אביו וגרסינן [ב"מ ט"ז ע"א] מה שאירש מאבא היום מכור לך דבריו קיימים ואמר ר' יוחנן משום כבוד אביו בזמן שאין תכריכין וצרכי הקבר מוכנים אבל אם יש לו אין יכול למכור אלא לאחר מיתה. הדרך הששי מי שהלך למדינת הים או שנשבה ולא שמעו עליו אם חי הוא אם מת ובא הקרוב הראוי ליורשו ומכר אין המכר מתקיים ולא עוד אלא אם רצה לירד לנכסיו אין מניחין אותו אלא בי"ד יורדין לנכסיו עד שיתברר להם הדבר כדגרסינן [שם ל"ח ע"ב] אתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידים קרוב לנכסיו ושמואל אמר מורידים קרוב לנכסיו, ואמרינן מתיב[י] ר' אלעזר [אומר] ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב איני יודע שנשיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מלמד שנשיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהם מבקשים לירד לנכסי אביהם ואין מניחים אותם. אמר רבא לירד ולמכור הוה עובדא בנהרדעא ואתבוה רב ששת להא מתניתא ואמר ליה רב עמרם לירד ולמכור אתחזי לן מהכא מדמוקמינן להא ברייתא לירד ולמכור נמצא דפלוגתא דרב ושמואל בלירד (בלבר) [ולברר] חלקו. הדרך השביעי מי שמכר בנכסי אביו ואביו חי ומת הבן שמכר הנכסים בחיי האב ואח"כ מת האב יבא בן המוכר שמכר הנכסים ויוציא מיד הלקוחות. וכן בכור שמכר בחלק הבכורה בחיי אביו ומת ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות [ב"ב קנ"ט ע"א] כדגרסינן בן שמכר בנכסי אביו בחיי האב ומת הבן ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות ולענין בכור נמי [גרסינן] בכור שמכר בחלק בכורה בחיי אביו ומת ואח"כ מת אביו בנו מוציא מיד הלקוחות. הדרך השמיני מי שמוכר חפץ שאינו שלו אבל יש לו על בעל החפץ אפוטרופוסות כגון שהוא ממונה עליו יש בו דרכים הרבה כמו שנפרש בשער הששי.
